נאמנות והיתר עבודה
את הדעות שלי לגבי המיעוט הערבי בארץ אני אפרוש בכמה פוסטים, והם יובנו בצירוף כולם יחד, וזה אחד מהם:
החזון שלי לגבי ערבים בארץ - ואהבת את הגר. אבל כדי שיתאפשר מיעוט מלאום אחד בתוך מדינת לאום אחר, המיעוט צריך להיות נאמן. להבנתי זהו מעמד 'גר תושב'.
כדי להיות גר תושב - יש כמה תנאים. אחד מהם הוא לא להתנגד למדינה כמדינת הלאום היהודי. מה אני מצפה? אני מצפה מהם לנהוג כמו שהיהודים נהגו בגולה - לא להתנגד למדינה, אלא לחיות בצילה.
הווה אומר - אם ערבי מרים דגל אש"ף או מדינת אויב - ודאי שיש לשלול לו את מעמד הגרות שלו. בזמן המדיה החברתית - זה קל: כל הזדהות עם האויב יכולה להוות עילה לשלילת המעמד. ומה ההשלכה של שלילת מעמד גר תושב? בשלב ראשון שלילת חופש התעסוקה, כלומר מניעת יהודים להעסיק אותו או לקנות מעסק בבעלותו. זו לא שלילת תעסוקה מוחלטת, מכיוון שהוא יוכל לעבוד אצל ערבים.
ברור שאני לא מצפה מהמדינה כיום לעשות כן, כי היא דמוקרטית וליברלית מדי. אבל לעתיד לבוא, אני מאמין שהלאומיות שלנו תעלה על נס, עד כדי לגיטימציה במאבק באויבים מבית ומחוץ.
בנתיים אני מציע תנועה חברתית בזעיר אנפין. תנועה אזרחית המחזיקה רשימה שחורה של ערבים לאומניים, שאותם יש להמנע מלהעסיק. כלומר, אם אני בעל עסק שרוצה לגייס עובד - אני אפנה לרשימה השחורה הזו, ואראה אם המועמד שלי נמצא שם. או אם אני לקוח שרוצה לרכוש מעסק כל שהוא, אני אשאל ברשימה השחורה אם בעל העסק נמצא שם.
בשלב מאוחר יותר - יפורסמו רשימת העסקים והסניפים שמעסיקים עובדים מהרשימה השחורה, והלקוח יוכל לבחור אם לרכוש שם או לא.
ענישה כלכלית יכולה לעבוד טוב. בלוד של אחרי הפרעות היהודים הפסיקו להעסיק מנקות ערביות, ובצדק. אני חושב שזה יכול להפוך לתנועה לאומית משמעותית. ואת עצמי אני שואל האם זה חוקי והאם זה ישים.
ולמקשים שזה גזענות, אני שואל מה זה שונה מהמושג הציוני "עבודה עברית"?
תגובות
הוסף רשומת תגובה