הימין היהודי

  אם ניקח ברצינות את הסיכון שרבים מערביי ישראל יתקוממו נגדנו בזמן המלחמה הבאה, כמו שכתבתי בפוסט "המלחמה הבאה", ולכל הפחות יסגרו את צירי התנועה הראשיים בארץ בהפגנות אלימות (כמו שאכן קרה בפראות תשפ"א, וכן כמעט בכל סבב עימות); עלינו להיערך בהתאם. עלינו להבין את אופי ההסכנה, ועל פיה לתכנן מענה. להבנתי המרי האזרחי יהיה ספונטני ומבוזר. לא יהיה חמ"ל מרוכז שישלח כוחות. יהיה בכל כפר איזה יוסוף אל באז אחד, שיכריז במסגד לצאת למלחמת קודש נגד האויב הציוני, וללכת לשרוף, לחסום, להפגין ולהשליט טרור, בקרבת מקום. התמודדות היא בכמה חזיתות. ראשית, אף על פי שאנחנו מדינה ריבונית, נאלץ בלית ברירה, להתמודד עם הגל הראשון אד-הוק, ע"י תגובה ספונטנית של יהודים חמושים ולא חמושים, כמו שקרה בפראות תשפ"א. צריך להכניס למודעות שלנו שקו ההגנה הראשון הם אנחנו האזרחים, ולא גופי המדינה, שלא יהיו מסוגלים להגיב  מיידית להתלקחות אלימה מרובת מוקדים. (כמשל כוחות הסדיר שאמורים להחזיק מעמד עד שיגיעו כוחות המילואים) כדי לאפשר את זה, צריך להקל במתן אישורי נשק לאזרחים יהודים, למרות הסיכונים הנלווים של ז...

  צריך להודות על האמת, לא הצלחנו להעמיד מדינה יהודית ודמוקרטית. לוגית אנחנו במלכוד: מדינת לאום + משטר דמוקרטי + מיעוט אויב = לא הולך ביחד.  על מה נוותר?  רוב עם ישראל לא מוכן לוותר ההגדרה הלאומית, מלבד השמאל הפוסט ציוני. הערבים לא מוכנים להתפשר על השאיפות הלאומיות שלהם. אז מה עשינו עד כה?  ניסינו לחנך את המיעוט הערבי, שיוותר על הלאום שלו. קראנו לו ערבי ישראל, חלמנו על ישראליזציה, שפכנו כספים, המצאנו חלוקה מלאכותית בין ערבי ישראל לבין פלסטינים וחמאס. אבל כל זה לא עזר. ומנגד, הרוח הכללית בארץ ניסתה לצמצם את הלאומיות שלנו, כדי שלא יפריע לערבים. מציגים את עצמנו אוניברסליים, פוליטי קורקט, נישואי תערובת. התקשורת מעלימה פשיעה ערבית לאומנית, ומעצימה כזו יהודית. מייצרים סימטריה, "טרוריסטים משני הצדיים, הפרדנו בין הניצים". כל זה לא עבד. ובאופן פרדוקסלי מביא אותנו לנקודת פתיחה קשה יותר במערכה הבאה. השלב הבא הוא לאתגר את החלק הדמוקרטי במשוואה. אני חושב שהערבים הפסידו את הזכות שלהם לחיות במדינה הדמוקרטית שלנו, ויש להעמיד להם מדרג אזרחי כדלקמן: אזרח שווה זכויות - כשם שיהודים הם אז...

  פרי דמיוני, אבל כך זה משתקף מהמציאות. אחרי שהם הפסידו בשלושת המלחמות הראשונות (עצמאות, ששת הימים וכיפור), האויב הערבי הבין שלא ינצח אותנו במלחמה צבאית. גם האיום הגרעיני מפחיד אותם. אז הם החליטו להתאזר בסבלנות, לפלג אותנו מבפנים, וליצור גיס חמישי בתוככי הארץ. ועכשיו בפירוט. לא מצרים, לא סוריה, לא לבנון ולא ירדן ויתרו על השאיפה לחסל את מדינת ישראל. השלום הקר ביננו לבין מצרים וירדן בסך הכל נוח לעת עתה. הם עדיין נוטרים טינה ומחכים ליום נקם ושילם. ולערבים יש סבלנות. גם מי שמכונה פלסטינים שותפים לשאיפה הזו. היא יסוד ההגדרה העצמית שלהם, וחלק מהדת שלהם. וזה כולל כמובן גם את עזה, גם את ערביי יו"ש וגם את ערביי ישראל הקטנה. כולם כולם חלק מהאומה הערבית שרואה בנו פולשים כופרים אימפריאליסטים. האויב הציוני הם מכנים אותנו. ומה קרה בנתיים אצלנו? אנחנו התבשלנו בקדירה של עצמנו בויכוחים האין סופיים של יש"ע זה כאן או שם. השמאל דמיין לעצמו נראטיב שיש אפשרות להיפרד מהערבים ולחיות בדו קיום אילו רק המתנחלים היו יוצאים משם. והימין לא השיב מלחמה מחשבתית מוסרית, והתבצר בדעות דתיות לאומיות או בטחוניות ...

  מכת מדינה, אין צורך להרחיב. אני מציע דרך פעולה כוללת למיגור התופעה. אילו הייתי אני שר בטחון פנים, הייתי מכריז על מלחמה נגד הפרוטקשן. בעיני זו מטרה לאומית מדרגה ראשונה בגלל שהתשלומים האלה מתדלקים את אויבי ישראל, לא פחות. היות והתשלום נעשה לפי אזורים, והמשטרה יכולה לברר בקלות מי משלם למי, צריך לפעול בכל אזור בנפרד. אזור-אזור, משפחה-משפחה, תורכי-תורכי.  לרכז את משלמי החסות, לאסוף מהם מידע משפטי, כמה שילמו, מתי, למי, הוכחות כתובות, נזקים. לתעד בעבודה בלשית את התשלומים והאיומים. לאחר איסוף החומרים, בבת אחת להפסיק את התשלומים ולבצע מעצרים כוללים של כל המעורבים. לרדת לחייהם, בעיקר בתחום הכספי, העלמות מס, מזומן וכו'. אבטחה - גיוס גדוד מג"ב מילואים שיוצב באזור למשך חודש. הוא יאבטח את המשלמים עד יעבור זעם. בתי המשפט יצטרכו לתת עבודה, החוק מתיר 10 שנים בפנים. הכנסה של העבריינים לרשימה שחורה שיהיו במעקב משטרתי מתמיד. במדינה יהודית, על פי השקפתי, נכרי מורשע מאבד את זכותו לגור בארץ. אם היה אזרח, ירד לרמת תושב. אם היה תושב, יאבד את זכות עבודתו אצל יהודים (כמו תייר). מעבר לזה - גירוש.

  המלחמה הבאה לא תהיה דומה למה שאנחנו רגילים. לא עוד סיבוב עימות מוכל. היא תהיה יותר דומה למלחמת יום כיפור או מלחמת העצמאות. זה יתחיל כמו בסבבים הקודמים. טפטוף של קסאמים או קטיושות. בלבנון כמו בעזה - אין להם מה להפסיד, המצב שם קטסטרופה. אבל הפעם במקביל הם ישתמשו במערות תקיפה שלא נתגלו. גם מעזה וגם מלבנון, יחדרו לשטח הארץ עשרות חמושים. הם יצליחו להכנס ליישובים ולטבוח בעשרות יהודים. זה יבעיר את השטח במיידי. אף על פי כן הממשלה תתמהמה עם צווי שמונה, בעיקר כי לא יודעים מה היעד, הרי אין סיכוי שנמוטט את החמאס ואת חיזבאללה. במקביל, ערביי ישראל והשטחים יתעוררו מהרדמה. הם למדו ממה שהם עשו בשומר החומות, וירחיבו את זה פי 100. ערבים חמושים בכל רחבי הארץ יחסמו כבישים. ערבים מטייבה וטול כארם יחסמו את כביש שש. יזרקו אבנים על הכביש, ישרפו מכוניות. נהגים ינטשו רגלית את המכוניות ויברחו. דבר דומה יקרה בכביש ואדי עארה ובכבישים רבים בצפון. עורקים ראשיים במדינה יחסמו, לכוחות הביטחון יהיה איך להגיע לשם. בשלב הזה הממשלה תשלח צווי שמונה. אולי אפילו גיוס כללי. יהיה קושי גדול להגיע כי כל הכבישים יהיו חסומים. ...